אמהות פסיכואנליטית

אמהות פסיכואנליטית חיותה גורביץ' אני מציעה את המונח אמהות פסיכואנליטית כשם כולל לפונקציות האמהיות שהמטפל יכול להעניק למטופל שלו . פונקציות אלו מתוארות בספרות המקצועית כהחזקה , הכלה , התכווננות , יחסי עצמי זולת , ועוד . הכוונה היא ליצירת אילוזיה ממשית של פונקציה אמהית באנליזה , המעניקה למטופל התנסות עצמית ספונטנית ואותנטית . ההיבט המודגש ביותר של חוויה זו הוא עניין החיבור , השייך כמובן לאמהות בכלל , לאו דווקא האנליטית . באופן פנומנולוגי , התחושה של "חיבור אמהי" ניתנת לזיהוי כ"יש" או כ"אין : " האם קיים מצב של חיבור לאחר משמעותי היודע אותי מבפנים , מחובר אליי , מכיר בי במדויק , משלים אתי , משלים אותי , ואתו אני הכי אני שאפשר , או שחיבור כזה חסר . מצב ה"יש" אינו מורגש באופן מובחן אלא נחווה כקיום מתמשך ובלתי מופרע של העצמי . מצב ה"איך ניתן לזיהוי גם אם אין הוא תמיד מודע , משום שההמשכיות של קיום העצמי נקטעת . חוויית החיבור האמהי ה"טוב דיו" , ( Winnicott 1965 ; 1987 , 38 ) שהיא גנרטיכית ומאפשרת התקיימות של העצמי , מעוגנת בתיאוריית שדה , הגורסת שהנפש מתהווה ומתפתחת באופן סימולטני עם החיבור לאח...  To the book