פרק חמישה עשר אחרית דבר : עבודת התיקון - משחק פלא ותענוג בי ן הנברא לבוראו בתפיסת ייעודו של האדם כמי שאמור להיות שותף בגאולת השכינה מגלותה , לתקנה ולסייע לה בעת צרתה , גלומה תביעה לכובד ראש , רצינות רבה ומחויבות לצורת עבורה מדויקת וקבועה . האחריות המוטלת על האדם להיות שותף באיחוי העולמות שהסתבכו והתרחקו זה מזה , כדימוים של המקובלים , מעצימה את מקומו של האדם ומחייבת אותו כאחד . הבעש"ט אכן משמר בהדרכותיו את תפיסת ייעודו של האדם כשותף בתיקון השכינה . הוא אף מתאר את האדם כשליחה ונציגה בתהליכי התיקון מול העולמות העליונים ( שליח המטרוניתא כמבואר בפרק הקודם . ( עם זאת הוא מציג בצורה שונה את השפעת עבודת האדם על העולם העליון . מצד האמת , מסביר הבעש"ט , בני תמותה אינם מסוגלים להשפיע בצורה ישירה מכוח מעשיהם על הכרעות בעולם העליון , ולכן השפעת מעשיהם היא מועטה יחסית , אבל דווקא חולשתם וקטנותם של בני האדם היא סוד כוחם והשפעתם . האדם החלש מעורר חמלה , וכוונתו להשפיע יוצרת הפתעה , הגוררת את סקרנות הצופים בעולם העליון . כך מעוררים מעשי האדם את הקרבה בין העולמות בשל התענוג והשעשוע שהם גורמים בעולם העלי...
To the book