|
|
פרק ארבעה עשר אותיות ומילים : תפיסת האחדות בכוח הדיבור האנושי בביקורו בעולם העליון הבין הבעש"ט את חשיבותו הרוחנית של כוח הדיבור השגור בפיו של כל אדם ואדם . אמירת המילים כפשוטן , כמתכונתן הכתובה בתפילה ובלימוד תורה , מעוררת , כפי שנוכח הבעש"ט לראות , שמחה גדולה בעולמות העליונים . הבעש"ט יוצא מהיכלו של משיח עם תשובה ראשונית המלמדת אותו איך לבנות דרך תיקון המאפשרת לבני העולם הארצי להגיע לעולם העליון . התשובה לכך היא דבקות דרך האותיות שהחיבור ביניהן יוצר מילים המאפשרות לכל אדם מדבר שותפות בתהליך התיקון . אך זאת אני מודיעך וד יהי' בעזרך לנכח ד' דרכך ואל ילעיזו ובפרט בארץ הקדושה , בעת תפילתך ולמודך וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין ליחד שם , כי בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלוקות / ... / ואחר כל מתקשרים ומתייהדים האותיות ונעשים תיבה ומתייהדים ייחוד אמיתי באלוהות ותכלול נשמתך עמהם [ ... ! ונעשים שמחה ותענוג גדול לאין שיעור בהבינך בשמחת חתן וכלה בקטנות וגשמיות . איגרת הבעש"ט , נוסה קאריץ . פרשנות אחת לדבריו מבוססת על תפיסות קבליות , שעל פיהן ישנו אור אלוהי בכל אות ואות מכ"ב אותיות הקודש , ה...
To the book |
|
|