פרק שביעי לילאת אל־מיראז'

פרק שביעי לילאת אל מיראד שיח' עבדול רחים , המנהיג הרוחני של מסדר ריפעי הסופי בשטחים , גר במחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה . הוא היה מורהו האהוב של ידידי הסופי , שיח' אבו סלים , שסיפר לי כי חסידיו של עבדול רחים נהגו לדקור עצמם בחרבות כשהיו נתונים באקסטזה , ולאחר מכן נרפאו מיד למגע ידו של מורם הרוחני . כאשר התפלל עבדול רחים על קברו של הנביא מוחמד בעת עלייתו לרגל למדינה , כך סיפר אבו סלים , יצאה יד מהקבר והגישה לו גלימה מוסלמית ירוקה . אליהו מק'לין , המדריך היהודי שלי לעולם הסופי , היה נחוש בדעתו לעלות לרגל אל עבדול רחים , 'שיח' השיח'ים . ' אבו סלים הציע לעזור לשכנע את עבדול רחים לקבל את פני אליהו . לא היה זה קל בעבור שיח , ' אפילו לא שיח' סופי , לארח יהודי במסגד בעזה , לב הקיצוניות הפלסטינית . קשרים בין דתיים עם האיסלאם הפכו קשים יותר ויותר ככל שהעמיקו לחדור אל הטרגדיה הפלסטינית : דיאלוג אולי אפשרי עם אזרחיה הפלסטיניים של ישראל , ודאי נדיר עם הפלסטינים תושבי הגדה המערבית , אך כמעט בלתי מתקבל על הדעת עם הפליטים בעזה . זאת בדיוק הסיבה שבגללה השתוקק אליהו לפגוש את שיח' עבדול רחים - כפתח ...  To the book