|
|
פרק רביעי : גן-העדן כ' מלכודת דבש' באגדות עם נוצריות אחת הבעיות שבפניהן עומדת הדת הנוצרית היא כיצד לתרגם את איומי סבל הגיהינום המצפה לחוטא לשפת הילדים . אם אמנם הנצרות נזקקת לשיטת 'מקל' הגיהנום של זוועות דנטה כדי לטפח את הסגפנות וההתחרות ( בעיקר המינית ) בקרב מאמיניה , כיצד מתרגמים שפה זו לרמת חינוך הילדים הרכים , אשר חטא הפיתוי המיני עדיין לא פועל בקרבם בעוצמה כזו שאגדות אנטי מיניות ימשכו את ליבם . אולם , למרות שהמודעות המינית מתחילה רק מאוחר יותר , חינוך מעצבאופי מתחיל כבר מגיל אפס . מסיבה זו , אפשר לראות החלפה של עולם הדימויים של התאווה המינית בעולם דימויים אחר , הנגיש לילדים בגיל מוקדם יותר . כך מוחלפים איסורי המין באיסורי אכילה , שעליהם ניתן לספר סיפורים , ובהם ניתן להשקיע דיון . ההשתקעות בגרגרנות פועלת באופן דומה לזו שביצר המיני , בכך הבחין כבר פרויד , ולכן ההטפה הסיפורית להתנזרות ולזהירות ממאכלים מפתים , היא אזהרה מפני מלכודת הדבש של הוללות החטא משני הסוגים . סיפור גן-העדן הוא הראשון להשתמש באכילה כתיאור ארכיטיפי של חטא . פרי עץ הדעת , שהנוצרים ראו בו את תפוח האהבה והמיניות , הו...
To the book |
|
|