ביוגרפיות הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( הראייה קוק , *( 1865-1935 כיהן כרב הראשי הראשון של ארץ ישראל . הרב קוק היה כנראה הדמות הבלתי מובנת ביותר של זמנו . הוא נולד בלטביה לשושלת 'מתנגדית' איתנה , אך עולמו והגותו היוו מזיגה מתמדת של מיסטיקה ורציונליזם . הוא שלט בכל שדות ההלכה , המדרש , הפילוסופיה , המוסר והספרות הקבלית . עמדתו הייחודית ביותר היתה השקפתו לגבי השיבה לארץ ישראל : הוא ראה אותה לא כמהלך פוליטי שמיועד להציל את היהודים מרדיפות בלבד , אלא אף כמאורע בעל חשיבות תיאולוגית יוצאת דופן . יותר משלושים כרכים של כתבי הרב קוק פורסמו ורבים אחרים נותרו בכתבי-יד . הבעל-שם-טוב ( הבעש"ט , *( 1698-1760 רבי ישראל בן אליעזר , הידוע יותר בכינוי הבעל-שם-טוב , היה מייסדה של תנועת החסידות . הוא היה עוזר למלמד , מדריך בבית ספר יסודי וכן שוחט . לאחר שהות בהרי הקרפטים , עבר תמורה רוחנית עמוקה , נהיה למרפא נודד והפך למנהיג כריזמטי שמשך אחריו את גדולי המלומדים באותה תקופה . חסידיו הקרובים היו היחידים שהעלו את שיעוריו על הכתב ; הוא עצמו מעולם לא הוציא לאור כתבים . הגותו המיסטית החדשנית הציבה את הקבלה והתפילה ...
To the book