|
|
ז . הוויכוח על זכות השבות , האזרחות והמרשם בפתח המאה העשרים ואחת כרקע להבנת הוויכוחים השונים יש להקדים ולהבהיר את המצב הקיים בכל הנוגע לתכנים , לקשרים וליחסי הגומלין בין סוגיות זכות השבות , האזרחות , המרשם והגיור . בחוק השבות מוגדר "יהודי" כ"מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר , והוא אינו בן דת אחרת , " הגדרה הקרובה לתפיסה האורתודוקסית , למעט עניין הגיור שנותר פתוח לפרשנויות שונות , כיוון שהחוק אינו מתייחס לסוג הגיור . זכות השבות ניתנת לא רק ליהודים , אלא גם "לילד ולנכד של יהודי , לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי . " בהקשר זה יודגש כי לסעיף זה אין שום סייגים להוציא את '' מי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון . '' מכאן עולה שמי שנולד ואף מזדהה בפועל כנוצרי יכול לממש את זכות השבות במידה והוא משתייך למעגל המשפחתי המפורט בחוק . בחוק האזרחות נקבע כי "כל עולה לפי חוק השבות [ ... ] יהיה לאזרח ישראלי , " היינו מדובר בהתאזרחות אוטומטית ומיידית של כל מי שעלה לישראל על פי חוק השבות כשבעניין זה אין לשר הפנים שיקול דעת . בחוק המרשם נקבע כי " לעניין חוק זה וכל רישום או תעודה לפיו , 'יהודי' -...
To the book |
|
|