מאלנד לנוילנד: הרצל בין שומקום לבין אוטופיה

מאלנד לנוילנד : הרצל בין שומקום לבין אוטופיה משה גולצ'ין גם אצלנו במורביה המצב הולך ומחמיר ו [ ... כשמצב רוחם של הגרמנים רע , הם מנפצים ליהודים את החלונות , וכשהצ'כים זועמים , הם פורצים לבתיהם . המסכנים חושבים להגר , אבל לא יודעים לאן . כך מתאר הרב ד"ר וייס את מצב העניינים בקרב היהדות דוברת הגרמנית של מרכז אירופה בפתח הרומן אלטנוילנד , אלא שאוזנה של היהדות הבורגנית הגרמנית האוסטרית אינה כרויה לשמוע את קול אסונה הכבד , שידו כבר מונחת על כפות המנעול . אין היא שומעת משום שהיא בטוחה בקיומה הכלכלי והתרבותי הליברלי , ומשום שביטחונה זה תלוי במידה רבה ביכולתה להתעלם מכל מה שעשוי להסתמן בעיניה כקריאת תיגר . סמואל ויינברגר המשיך . 'אני מרגיש בטוח לחלוטין בבית החרושת שלי . כשמתחילות מהומות , אני קורא למשטרה או ניגש למפקדה הצבאית של העיר . כשהאספסוף רואה כידונים , הוא מתמלא יראת כבוד . ' ' אבל זה הרי מצב עגום מאוד' העיר הרב בעדינות . לפי שעה , מעידות העובדות על כך שהביטחון הקיומי האישי של יהדות גרמניה הוא בגדר אשליה . תגובתו של הרב ד"ר וייס מרוסנת ונחבאת אל הכלים כשם שהיא ברורה ומובחנת לכל מי שמוכ...  To the book