סוף מעשה בחלום תחילה: הרצל ובן־גוריון - בין אוטופיה לראליזם

סוף מעשה בחלום תחילה : הרצל ובן גוריון - בין אוטופיה לךאליזם דבורה הכהן ' החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה , כמו שחושבים רבים . כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות ; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום' מה זיקתה של האוטופיה להנהגת החברה , ומה משמעותה בתכנית מדינית קונקרטית ? בהגדרת מאפייני האוטופיה הבחין מרטין בובר בין התגלות נבואית ותפיסה משיחית , לבין אוטופיה חברתית : חזונו של הנכון בהתגלות מוצא את תיקונו בציורו של זמן שכולו טוב , בחינת אסכאטולוגיה משיחית ; ואילו חזונו של הנכון באידיאה מוצא את תיקונו בציורו של מקום שכולו טוב , בחינת אוטופיה . הראשונה , לפי מהותה , שולחת את ידה אל מעבר לעניין החברתי , היא נוגעת בעניין היצור , ואפילו בעניין הקוסמוס ; ואילו השנייה מצומצמת לפי מהותה בתחום החברה , אף כי לפעמים מכניסה היא לתוך ציורה הפיכה פנימית של האדם . אסכאטולוגיה משמעה שכלול הבריאה ; אוטופיה משמעה פיתוח האפשרויות של סדר ' נכון' המצויות בחיי בני אדם בצוותא . אך יש עוד הבדל אחר חשוב מזה . בעיני האסכאטולוגיה - אף על פי שבדמותה האלמנטארית , הנבואית , היא מייחסת לאדם חלק פעיל בעל משקל בביאת ה...  To the book