ב . עמדתו של הרח"ה כלפי שאלת הלאומיות כאמור , הרח"ה היה מראשוני מייסדי המזרחי , ופעילותו הרבה בשנות השמונים והתשעים של המאה הי"ט היוותה תשתית רעיונית להקמת המזרחי ביחד עם הרב ריינס . בשאלת היחס בין הלאום והדת , טענה המחשבה הדתית ציונית כי לא ניתן להפריד בין הדת והלאום . אין מדובר בעמדה מפשרת בין העמדה החרדית ( הרואה ביהדות עדה דתית ) לבין העמדה החילונית ( אשר דגלה בלאומיות ללא דת , ( אלא בעמדה רדיקלית הדורשת לזהות בין הדת והלאום . לטעמה של הציונות הדתית מימוש האידיאל הציוני משמעו מימוש 7 האידיאל הדתי מיניה וביה . ' בדומה לרוב הוגי הדעות של המזרחי , הרח"ה אימץ מלכתחילה את הדעה המקובלת בציונות הדתית כי ביהדות הדת זהה ללאומיות והלאומיות זהה לדת . ביטוי לכך ניתן עוד בכתביו המוקדמים בדמסדרתה שם טען כי : "לרוב דתי העמים הדת והנימוס צרות צרורות המה ; לא כן דת ישראל ולאומיותו סוככים בכנפיהם אשה אל אחותה והיו לבשר 18 אחד עד שהדת היא הלאומיות והלאומיות היא הדת . " את השקפתו המוקדמת על הלאומיות היהודית עיצב הרח"ה בהרחבה בשנת 19 תרמ"ט בהקדמה לספרו מוסדות תורה שבע"פ , שם הביע הרח"ה את דעתו כי "הדת ...
To the book