ה . המודעות כ"מתיר" חשוב להדגיש , שאין לזהות את חוסר הדעת המאפיין את הרצון והכיסופים אל הבורא עם תמימות וחוסר מודעות . ר' נחמן דואג להביא למודעות חסידיו , שכל עבודה ה' היא שחוק וקלאמירשט , ואין הוא מעוניין שהאדם יישאר בתמימותו שאכן הוא "עובד" את ה' כפשוטו . אם האדם סבור שיש ערך פונקציונלי לעבודתו , לתפילה ולמצוות שהוא מקיים , הרי יש בכך הגשמה וביזיון לאלוהים ולאדם . הדבר היחיד היכול להתיר " עבודת ה "' הוא המודעות שהכול הוא כאילו , כביכול , וכל עיקרן ומהותן של תורה , תפילה ומצוות הוא היותן פרי האהבה והגעגועים לה . ' אין לתורה ולמצוות הצדקה והיתר מלבד האהבה המקלקלת את השורה , ועל כל מצוות תכסה אהבה . רק מודעות חריפה זו היא המתירה לעבוד את ה' בדרכים מגושמות כמו תורה ומצוות , מקדש . 70 ליקוטי מוהר"ן , תנינא , ז , י . וקורבנות . ישנה כאן קרבה למה שראינו בזוהר . הבדיחה הבאה לשמח את המלך אכן משמחת אותו אך ורק אם מודעים לכך שאין היא "רצינית , " שאין בה תועלת , שהיא צחוק ושעשוע . דוד עושה חילופי תפקידים בעבודת המקדש כדי לחדד את השעשוע ואת חוסר הפונקציונליות של העבודה . העבודה היא קאטאוויש ולא ד...
To the book