ג. מלך עניו - עבודת המקדש בקומדיה

ג . מלך עניו - עבודת המקדש בקומדיה על פי הסיפור , עבודת המקדש והריטואלים הדתיים המתקיימים במקדש מעוררים גיחוך וצחוק . כמו ה"קאטאוויש" בבית המיוחד , המראה באורח קיצוני את המתרחש במדינה כולה , כך אתה יכול ללמוד מהמקדש על המתרחש בעבודה הדתית בכללה . המקדש הוא תמונה חדה , ולכאורה אף מוגזמת , של אופי העבודה הדתית בכללה . במקדש נותנים בני האדם מתנות לאל הנשגב והאין סופי , מכפרים את פניו במנחת סולת , רואים בריח הקטורת את ריח ניחוחו והלוויים שרים לו להנעים את זמנו - וכי יש קומדיה גדולה מזו ? הדוגמאות המוקצנות בגיחוכן לניסיונות האדם לעבוד את האל במקדש על ידי העלאת פרים , כבשים ושני לוג שמן , חושפות את העבודה הדתית בכללה בנלעגותה ; שכן במה שונה ניסיון זה לרצות את האל ולעובדו , מניסיונות האדם לרצות את האל בתפילה ובתחינה , או מציפיית האדם לשמח את האל בעשיית מצווה ? אמנם , הגיחוך שבדבר אינו בוטה ובולט כמו בעבודת המקדש , אך ביסודו של דבר המופרכות של העבודה הדתית זהה במקדש ובמדינה . דברים אלו משתלבים היטב במהלך הסיפור , כפי שתיארנו אותו לעיל , בחלק א . הסיפור מושתת על הבעייתיות שבשפה הדתית , על תיאול...  To the book