ב . בדחני האל תקדים לדימוי המקדש כמקום שחוק וליצנות ודימוי העובדים במקדש כבדחנים אפשר למצוא בזוהר , וזה לשון הזוהר הקדוש בפרשת ויצא : כהניך ילבשו צר' וחסידיך ירננו . מכאן אוליפנא , רמאן דמזמן למלכא , ישני עובדוי בגין למיהב חדוה למלכא , אי ארחיה דמלכא לחדאן ליה בדיחי הדיוטי , יסדר קמיה בדיחי רופינוס ופרדשכי , ואי לאו , לאו איהו בדיחותא למלכא . ת"ח , דוד זמין ליה למלכא ולמטרוניתא לנייחא , מה עבד , שני בדיחי דמלכא , בגין רופינוס . ומאן נינהו , דכתיב כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו , וחסידיך ירננו , לוייך ירננו מבעי ליה , דהא ליואי אינון בדיחי דמלכא , והשתא דוד דזמין ליה לנייחא , עבד כהני וחסידי , דליהוו אינון בדיחי מלכא . . 57 שם , עמ' . 52-48 , 30 . 58 הויזינגה מביא להשקפה זו תקדימים כבר מהעת העתיקה , כגון דברי אפלטון האומר : " האדם נברא להיות שעשועים לבורא" ( שם , עמ' . 59 . ( 53 זוהר , ח"א , קמח , ע"א-ע"ב . בזוהר פרשת משפטים , מובא ש"דוד בדיחא דמלכא הוה" והוא משובח שם על דבקותו בעבודתו ועל כך שגם בשעות אשר בהם היה שרוי בצער ובסכנה לא נמנע מלהתבדח עם המלך ( זוהר , ח"ב , קז , ע"ב . 60 . ( ...
To the book