|
|
ד . הקבצן כבד הפה עיון בדמותו של הקבצן כבד הפה מהסיפור "מעשה משבעת הקבצנים" יש בו כדי לחזק את הפרשנות שהצגתי בדבר היחס בין שתיקה לניגון . בתורה סד הסביר ר' נחמן את תיאורו של משה רבנו כ"כבד פה , " כמבטא דווקא את מעלתו : "כי משה הוא בחינת שתיקה , בבחינות שנקרא : 'כבד פה , ' בחינת שתיקה , שהוא למעלה מן הדבור " . משה שייך לעולם השתיקה שהוא למעלה מהדיבור , ומה שנראה כמום לכאורה הוא לאמיתו של דבר מעלה . דברים אלו הולמים היטב את דמותו של הקבצן השלישי ממעשה משבעת הקבצנים , שאף הוא היה "כבד פה : " הקבצן כבד הפה מתברר כיודע נגן , כ"מליץ ודברן נפלא מאד , " שניגוניו ושיריו הנפלאים כוללים את כל החוכמות כולן . אי אפשר שלא להתרשם כי דרך דמותו של הקבצן . 54 שמות ד , י . . 55 סטר מיפורי מטשיות , מעשה יג . משרטט ר' נחמן קווים לדמותו של הצדיק בחינת משה , המתואר בתורה סד . כבדות הפה של הצדיק עלולה להטעות , ואכן הטעתה חוקרים חשובים , שראו את שתיקתו של הצדיק ולא שמעו את שירתו . אך הבנה מעמיקה של שתיקתו מלמדת , שאין הצדיק שותק כלל ועיקר , אלא פיו מלא שירים וניגונים . בחינת השתיקה וכבדות הפה מצטמצמת לעניין
To the book |
|
|