ד. מודל התנהגותי שני: מגע לא־מודע עם הקדושה - שתיקת הקדושה

ד . מודל התנהגותי שני : מגע לא מורע עם הקדושה - שתיקת הקרושה על אף שבסעיף ב אפיין ר' נחמן את המגע עם הקדושה הנמוכה כפעילות שבה האדם נדרש "להעמיק מחשבתו בזה ולהגדיל בינתו" כדי להבין מה מרמזים לו , הרי בסעיף ג הוא טוען שאפשר להגיע לאותם הישגים בלי עבודה שכלית ואף כאשר אין אפילו מודעות למגע המתרחש עם הקדושה : "והמון עם , שאין להם זה השכל להעמיק בכל זה , להבין הרמזים כנ"ל נעשה אצלם כל זה ממילא , על ידי שנה , וציצית , ותפלין , : ותורה , T ותפלה , T ? : ומשא - ומתן " . ' T כאן יש מהפך מסוים בהבנת מה נעשה בעת המגע עם הקדושה , שכן אם אכן המגע עם הקדושה משמעותו הבנת הרמז הטמון בה , איך ייתכן שהדברים מתהווים " ממילא ? " הדוגמאות שר' נחמן מביא , ובמיוחד השינה , אף מחריפות את הבעיה . את הטענה שגם המון עם יכול להיות שותף לעניין הזיכרון והייחוד היה קל יותר להבין אם זו היתה שגם המוני העם , אף שאינם מבינים את פרטי המסר הרמוז להם בכל עסקי העולם הזה הרי עצם המודעות לכך שבכל דבר טמון רמז , והאל פונה לאדם דרך כל דבר ודבר , היא עצמה גורמת ליחס אחר למציאות , ודיאלוג ולו אילם אף הוא דיאלוג . אך הדוגמאות שה...  To the book