ו . "מחכים לגורו" ! 1 "חורבן הנפש הישראלית" 1970 / 3 - ואכן , הכול חוזר להיות כשהיה . במרץ-אפריל 1970 מגיעה מלחמת ההתשה לעיצומה , מתרחשת פרשת חנן פרנק . השפה הגסה הבוטה , התוקפנית , הוולגרית , הניבולית הופכת לשפה ברשות הרבים , הן זו המוחה נגד אי הכרה ביהדותו של חנן פרנק והן זו המכוונת נגד המחזה מלכת אמבטיה . את האווירה העצבנית , התוקפנית , המסויטת מתאר עמוס עוז . הוא זה שנתן את הטון "לפני ואחרי מלחמת ששת הימים . " ממנו פרצו "לתוך חיינו הספרותיים היצרים , התאוות , התשוקות , היבחה , התן . " זוהי לא רק מציאות ספרותית , היא גם "המציאות הישראלית . " גיבורי עמוס עוז מפוכחים ו '' עייפים עד ייאוש . " הוא לא מתאר פיקציה , הוא "צמוד למציאות ללא אשליות , " ללא תום , מציאות מלאת פחד ופסימיות . הבנים הם לוחמים עייפים , עיניהם תהומיות מבע , הם אפופי עשן של ימים נוראי גבורה . משוחותיהם , בתעלה , בוקעת דממת כאב . יש לשאת "תפילה לבנים . " התנועה הקיבוצית דומה "לשני הקלושארים התימהוניים , המצפים , בצלו של עץ יבש , לגודו , שהבטיח לבוא שלשום , אתמול והיום - ולא בא . אבל אנו , קהל הצופים בתיאטרון , אנו חכמ...
To the book