א . 16 . 12 . 55 "למה בגדו הסופרים בשליחותם " ? ממשיכם של כתבי הקודש הוא הסופר העברי "ועליו מוטלת עבודת הקודש ' . " תפקידו משולש - הוא פובליציסט בעל שליחות , הוא לוחם , והוא בן התנועה הקיבוצית , חבר בה או מזדהה עם דרכה . במלחמת יום הכיפורים פעל אותו הסופר , מחמת גילו , ככתב צבאי בחזית ו / או כעיתונאי המלווה את הכוחות הלוחמים לשדה הקרב . קיומו כסופר וכמשורר מוצדק מעצם היותו נושא שליחות לאומית . "תופשי העט" בישראל אחראים לקיומו של העם על ידי מעשה כתיבתם . "עבודת הקודש" של הסופר היא בחובה לתאר את הדיכאון שהחברה שרויה בו לפני המלחמה , לאתר את סיבותיו , להביא את החברה לידי מודעות לדיכאונה ולחלץ אותה ממנו . בעתות מלחמה וניצחון מופקד הסופר על תיאור השמחה ורוממות הרוח של החברה . בין לבין , בעתות חירום מוכות חרדת קיום , חיפש 2 הציבור תמיד לשמוע את דברו של איש הרוח והסופר . ועידת הסופרים מתכנסת "בימים של התכוננות ליום פקודה ובסתר צילה הקודר של סכנה המאיימת על קיומנו . " לכן , נושא הדיונים בוועידה הוא "על שליחותו של הסופר העברי" . ( 16 . 12 . 55 ) לשון הדיבור היא לשון החרדה - הלשון היהודית העתיקה...
To the book