|
|
ג . שימור והתפתחות , גיוון ויציבות ההלכה הפסוקה דחתה את דברי רבי אליעזר , יצרה את תפילות הקבע והנהיגה אותן כחובה המוטלת על כל אדם מישראל בזמנים קבועים . כפי שנראה להלן , ובמיוחד בפרק ד , ' באו תפילות הקבע למלא חלל רוחני עצום וריק שנפער עם חורבנו של בית המקדש השני . כל עוד עמד הבית על מכונו והתקיימו סדרי עבודתו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם , בטח כל אדם מישראל , בארץ ובתפוצות , בקשר היציב והקבוע בין שמיים וארץ . בזכות עבודתם של כוהנים ולויים - שלוחיו של כלל ישראל - בבית המקדש , מתקיים העולם כתיקונו ומתכפרים עוונותיהם של ישראל . האחריות לסדרים המתוקנים לא הונחה על כתפי היחידים כי אם על כתפיהם של שלוחיהם שבבית המקדש . מנהיגי הדורות הראשונים שלאחר החורבן ובראשם רבן גמליאל השני המכונה " רבן גמליאל דיבנה , " הבינו אל נכון את הצורך במילוי החלל . כמו כן הבינו חכמי הדור את הסכנה הצפויה לעם היהודי העלול לאבד את זהותו ואת מהותו עם חורבן הבית והיעלמותה של עבודת הקודש שתפסה מקום מרכזי בתודעתו הדתית והלאומית . החכמים נקטו שורה של צעדים כדי לתקן את המצב הקשה שנוצר , ואחד מהם היה חיזוקה וגיבושה של התפיל...
To the book |
|
|