|
|
פרק 7 ההתמודדות ביראה כעת אנו חוזרים לנקודה בה התחלנו : הרי האות ב' היא הפותחת את התורה — "בראשית" — והמהווה ביטוי ראשון לעולם , והקביעה הראשונית כי השניות , הקרע והפירוד הינם בבל , היוותה יסוד לשיטה הדיאלקטית של המהר"ל . גם אם הכל מעיד על שניות זו , שביטויה המפליא והתי ביותר הוא נוכחותו של העולם הנברא לצד אלוהים , עדיין לא היה דבר שיעיד על נחיצותה . והנה באה משנת המהר"ל ומוכיחה , כי השניות איננה בבחינת תאונה הקורעת את ההוויה , אלא צידה השני והמבורך . ככל שגדול יותר הקרע , כך ממשית יותר הקרבה ; ככל שעמוקה יותר הפרידה , כך אמיתית יותר היא הברכה . כל דבר מכיל את צידו האחר , המשלים , והוא חורת בו מתוכו ומגלף את תוויו האמיתיים . המצבים הקיומיים מתמוטטים , הופכים לאשרות של פרדוקסים , ומכלול הפרדוקסים מככתיב לעולם את קצבו : אין עליון יותר מהתחתון , אין חזק יותר מהחלש , ואין קרוב יותר מהרחוק " . אין גשר יציב יותר מזה הנטוי על פי התהום . אין ברית מוחשית יותר מהברית שבין האדם ואלוהים , שתי ישויות עליהן נגזר להשאר לעולם נבדלות זו מזו . ברם , יש לכך תנאי : על כל אחד מיסודות ומישויות אלה להיות הוא...
To the book |
|
|