|
|
פרק 1 תורת ההכרה בפרק ל"ג בספרו "תפארת ישראל" : c צ 0 מבטיח המהר"ל כי "דבר עמוק עוד אולי יתבאר במקום אחר כי הוא מסורי התורה ומסתרי החכמה / ואין לדעת האם בדברים אלה מתכוון הוא לאחד מפרושיו לאגדה , שעליהם שקד באותה העת , או , שמא , עמדה לנגד עיניו הכנתה של יצירה שתוקדש כל כולה לאותו "דבר עמוק . " מכל מקום , הקשרם של הדברים מאפשר לנו לעמוד על הרעיון שהעסיק את המהר"ל , ושאותו רעה להמשיך ולפתח . הרעיון שהמהר"ל מגלה בסודות התורה ובמסתרי החכמה הוא רעיון יחסיותה הרדיקלית של ההכרה והסובייקטיביות העמוקה של התודעה . רעיון זה מהווה את אחת מאבני הפינה של משנתו התיאולוגית , ועליו גם נשען הציר האנכי של הדיאלטיקה של המוחלט . לפי המהר"ל , הדרך אל היחסיות מתחילה בהסקת המסקנות המתבקשות מהמבנה הדו מימדי עליו מרמז מושג ההתגלות המקראי . אם עקרון וארגון ההתגלות אכן כוללים שני צדדים שונים — הנותן מחד , והמקבל מאידך — הרי שתודעת האדם , הנמצא מצידה האחד של ההתגלות , היא מוגבלת בהכרח . חושי האדם ותבונתו אינם יכולים להתעלות מעל לגבולות מסויימים המקבילים , פחות או יותר , לקו ההפרדה העובר בין המוחלט ליחסי . וכך , מ...
To the book |
|
|