|
|
פרק ו אלהים בחיבת שכינה שמיני עצרת איבו משמש זכר לשום מאורע היסטורי , ואין לו טקס דתי מיוחד . אף כי תכוף הוא לחג הסוכות , הוא נחשב כחג בפני עצמו . (* היה בכך משום חידה שעוררה את חכמינו הקדמונים לבקש הסברות מתאימות להשקפת עולמם הכללית . לפי אחת ההסברות האלה , נמשל האלהים לאדון נדיב אשר לבו טוב עליו מן הקילוסים הרבים של עבדיו הנאמנים , וכשהם עומדים להיפטר מביתו לאחר ימי חגיגה מרובים , הוא מתחנן לפניהם כי ישהו עוד מעט , כי קשה עליו פרידתם . ובכן , זה היום השמיני , אשר נוסף לשם התאחדות עם האלהים , הוא דרך סירובו של הקב '' ה לשלח את עמו ממעונו . (* בעיני היהודי המודרני נראה הסבר זה לשמיני עצרת תמימותי וילדותי ו אבל הדעה המובעת בו צפונה בה כוונה עמוקה יותר ממה שמתגלה בסקירה ראשונה , והיא מרמזת למשמעות שחג מוסף זה יכול להעניק לנו בימינו , וכיצד יוכל להוסיף על דעת אלהים שלנו . אמרת חז '' ל כי האלהים קשה עליו להיפרד מעל ישראל , נולדה מתוך הרגש , כי קשה להם לישראל להיפרד מעל האלהים , מעל אותה הרגשת השכינה שבאה עליהם בעת עצרת , זה כנוי לכינוס העדה לשם עבודה דתית .
To the book |
|
|