|
|
פרק ג אלהים בחינת הכוח המוליך אל תחיתו המוסרית של האדם יום הכפירים , כפי ששמו מעיד עליו , ענינו רעיון החטא והתשובה . הואיל והחטא מפריד בינינו ובין האלהים , עלינו לפייס אותו (* ביום זה על ידי טקסים דתיים שיש בהם כדי לחדש את לב האדם . השפעת היום הזה נועדת לעשות את האדם ל '' בריאה חדשה , ( " לאישיות מתוקנת . המונח "חטא , '' בחינת עבירה דתית , נפסל ערכו בעיני רוב הבריות . מסיחים הבריות בשחיתות , בזדון , ובמגרעות שבטבע האדם , אבל לא בחטא , במובן דתי . יש מטילים ספק בעצם ממשותו של מושג זה . רואים אותו כמין אמצאה תיאולוגית , כגון השטן או יצר הרע , ומדמים כי אין להתחשב בו עוד כמו שאין מתחשבים בכל שריד של אמונה טפלה , או פרי תיאולוגיה שעבר עליה כלח . אם אין שחר לחטא , הרי אין צורך בתשובה , וכל שמירת יום הכפורים היא טרחה לבטלה . אמנם אם תש כחה של מלה , אין מכאן ראיה שבטל גם הרעיון הכרוך בה . גורלו של מונח נחתך פעמים לפי הנעימות או אי הנעימות בשגרת הלשון שמונח זה קשור בהן . מלה שכרוכים בה רעיונות בלתי חביבים עלינו עלולה להיפסל , אף כי הפירושים המסויימים שהבאישו את ריחה אינם ממצים כלל את מלוא משמע...
To the book |
|
|