|
|
פרק כב בנתיב י קוצק עולמו של האדם העליון מששת ימי בראשית התכנסו בבדידותם אנשי סגולה , מחנה מצער של חולמים , הוגים , חוזים , ולוחמים . הם הלכו בצדי הדרכים ובהליכה צדדית זו סללו דרך בעולם - ולעולם . מובחרים אלה פזורים על פני דורות , ולמרות שמתי מעט היו , בכל זאת הם-הם אשר הכריעו את דמות העולם . בעולם המעשה הלכה כרבים ; בענינים שבהווה , שבחיי יום-יום , מכריעה דעת הרוב נגד היחיד , אך מתוך נקודת ראות היסטורית נפסקת ההלכה - יחיד ורבים הלכה כיחיד . שהרי כל היש של האנושות מבטא הלך רוחם של אותם הגדולים המעטים ; כל הקיים בתחום הרוח והחברה נוצר על ידי יחידים נועזים , שמחשבתם דאתה דאייה של נשר ודמיונם חזה מה שבני דורם לא חזו . " תולדות העולם - אמר ת . קרליל - הן תולדותיהם של אישים גדולים . " אפילו אותן התמורות בחברה שלמראית עין נתחוללו בידי ההמונים , לא היו לאמיתו של דבר אלא שליחים של היחידים . ההמונים שימשו כתפים , עליהם נישאה האידיאה , שיחידים בעלי כנפים זרקו לתוך חלל העולם . לא המונים , אלא היחיד הגדול , המחונן ברוח סערה בלב , הוא אשר קבע את התמורות בעולם , והוא אשר נתן דחיפה לשינוי פני העולם ....
To the book |
|
|