|
|
פרקי א עננים בשמי קוצק החקוד שהופסק ... בקוצק מתחילה להסתמן דרך שונה מזו שבטומאשוב . בטומאשוב , בראשית צמיחת החזון , היתה השמחה שרויה במעונות החסידים . אז , דומה היתה עליזותם לעליזותה של חבורה המתכוננת להפליג לטיול ארוך ולשובבותם של צעירים העומדים לטפס על הרים גבוהים . הם היו מלאי ציפיה לטמון בדרך החדשה , שהרבי מוביל אותם בה . בשעה שהגעגועים לאין-סוף בערו עמוק בלב , פצו פיהם בשירה והרימו רגליהם לריקוד . חסידי טומאשוב היו אומרים כי גדולה הסגולה הטמונה בריקוד . טוב שאדם מנתק את עצמו מן הקרקע , ולו אפילו לרגע אחד . לא כן היתה האוירה בחצרה של קוצק . בימים הראשונים רגיל היה עדיין רבי מנדל להתיחד עם תלמידיו הצעירים בין אילנות שבחורשות . לפעמים הסתודד עמם בשדות והובילם עד שפת הנחל ויאפזש , שגליו לוחכים בשקט את גדותיו וזורמים עד הויסלה . אך אט-אט התכנס הרבי לתוך עצמו ועל החצר ירדה רצינות קיצונית . לעתים יצא עוד רבי מנדל מחדרו לבית-המדרש , ונראה היה רוקד בין הרוקדים ושמח עם השמחים . אך כל זה היה למראית עין . בנפשו פנימה כבר קיננה עצבות צורבת . רגעים ספורים השתלב הרבי במעגל , אך מיד רץ חזרה לחדר...
To the book |
|
|