|
|
פרק ג 1 ר' מנדל מחפש מנהע על פרשת דרכ » ם עד שלא מלאו לרבי מנדל כ' שנה התרוצצו בקרבו שכלו החד ורגשותיו הסוערים . בית אבא בגוראי ובית חותנו בטומאשוב ספוגים היו תורה . הקרנים שבקעו מחדרו של הגאון רבי אליהו מוילנא שבליטא חדרו גם לכאן , לערים הקטנות שבפולין . דמותו של הגר"א מוילנא ריחפה בין כתלי הבית בו נולד וגדל מנדלי . דמות זו תבעה מאברך מחונן בכשרונות , לא להרפות אף לרגע קט מתלמודו . ואכן , מנדלי שהעריץ את הגר"א הערצה שאין למעלה הימנה , צלל בים העמוק של התלמוד ומפרשיו . אך הסערה שבלב לא רגעה בין דפי הגמרא . לא בהם מצא מנוחה מהשאלות והספיקות . בלילות-החורף הארוכים מסוגל היה מנדלי להתבודד בפינה שבבית-המדרש , משקיעת השמש ועד סוף האשמורת השלישית , כשספר פתוח לפניו , אך המחשבה היתה אז מרחפת בעולמות אחרים , בעולמות ששפת אנוש לא מצאה עדיין לבוש להם . מפעמות אותו תעלומות הבריאה , רזי עולם של ראשית היקום ואחריתו . כולו נכסף להיות קשור עם נשמת ההוויה . בעודנו צעיר לימים , לקח אותו לחתן אחד מעשירי טומאשוב . לימים נקלע לעיירה זו חסיד וזקן . באחד הלילות , כשנשארו שניהם לבדם בבית המדרש , גילה הזקן לפ...
To the book |
|
|