|
|
פרק ז ( ו ) ובשנה הרביעית לשלטונו של אספסיינוס אירע שאנטיוכוס מלך קומגנס וכל משפחתו נפלו לידי פורענות גדולה בסכנות גדולות שנגרמה על ידי הסיבות האלה ; קסניוס פאטוס , שהיה אז מושלה של סוריה , ( אמת אמר או מתוך שנאה לאנטיוכוס כי הנימוקים לא נתבהרו מעולם כל צרכם , ( עמד ושיגר איגרות לקיסר שבהן הודיע שאנטיוכוס ובנו אפיפאנס החליטו למרוד ברומי , והוא כרת ברית עם מלך הפרתים י ולכך הוא מחויב לקדם את הדבר , שמא יקדימו הם ויעוררו מהומה בכל מלכות רומי על ידי מלחמה . הקיסר לא היה יכול להתייחס בשוויון נפש לאזהרה כזאת , שהגיעה אליו באופן בלתי צפוי , ואף הקירבה בין שני המלכים עשתה את הענין יותר ראוי לתשומת לב . כי סמוסטה , העיר הגדולה ביותר של קומגן שהיתה יושבת על הפרת היתה עשויה לתת לפרתים — אילו היו זוממים מזימה מעין זאת — לא רק מעבר נוח , אלא גם מקום בטוח להתרכזות . ולפיכך נתנו אימון בפטוס , שנטל רשות לפעול כראות עיניו , ולא היסס , ולפתע , בזמן שאנטיוכוס וידידיו לא ציפו כלל לדבר כזה , פלש לתוך קומגן והוביל לשם את הלגיון הששי , ועליהם הוסיף כמה קוהורטות וכמה מחלקות של פרשים . אף סייעו לו שני מלכים י...
To the book |
|
|