|
|
פרק ד ( 1 ) בינתיים כשהגיעה לאזניו של טיטוס השמועה באיזו מדה של חיבה קידמו כל הערים באיטליה את בואו של אביו , ושהעיר רומי ערכה לו בייחוד קבלת פנים נלהבת ומלאה הדר — נהנה טיטוס הנאה גדולה , והיתה לו קורת רוח מרובה , ונחה דעתו באופן נעים מן הטירדות . כי אף על פי שאספסיינוס היה עדיין במרחק רב , היו כל בני איטליה מראים לו אותות חיבה כאילו כבר בא , ואת חפצם העז ראו כאילו בא . והיו מגלים לו טובת עין משוחררת מכל מעצור . כי הסינט שהעלה בדעתו את הפורעניות שאירעו בשעה שנתחלפו השלטונות , היה מרוצה מאד לקבל שליט שנתעטר בתפארת שיבה , ושהגיע לשיא בתפארת גבורת המלחמה , ועילויו לא יביא אלא הצלה לממלכה . ואף בני העם שעייפה נפשם מן המהומה , היו חפצים מאד שהוא יבא , כי היו סבורים שרק אז יהיו משוחררים דרך קבע מן הצרות , והיו בטוחים כי יזכו בבטחון ושגשוג . אבל יותר מכולם היו עיניהם של אנשי הצבא נשואות אליו : כי היו יודעים יותר מכולם את ממדי המלחמה שהיה מנצח בהם , ולאחר שהתנסו בחוסר הנסיון וחוסר הגבורה של שאר כל הקיסרים , השתוקקו מאד להשתחרר מכלימות כאלו , והיו מתפללים שיזכו לאיש שרק הוא בלבד יכול להביא להם...
To the book |
|
|