פרק ו

פרק ו ( 1 ) ועכשיו כשהמורדים נסו אל העיר והמקדש וכל סביביו היו למאכולת אש , נשאו הרומאים את ניסיהם לתוך עזרת המקדש , והציבו אותם מול השער המזרחי , ושם הקריבו להם קרבנות . והכריזו בפרסום גדול על טיטוס כאימפרטור כל החיילים היו משופעים בשוד במדה כזאת שערך הזהב בכל סוריה ירד למחצית הערך הישן . בין הכהנים שעדיין החזיקו מעמד על חומת המקדש היה בחור אחד שהתענה בצמא והפציר בשומרים הרומאיים שיתנו לו הבטחה לחייו . הללו רחמו על עלומיו ומצוקתו ונתנו לו ערובה לחייו . הלה ירד ושתה , ומילא קיתון שהביא עמו , והוא חזר במרוצה אל חבריו למעלה . כל אנשי המשמרות לא היו יכולים לתופסו . וגידפו אותו על אי נאמנותו . אבל הלה טען שלא הפר כלל שום הסכמים , כי הוא קיבל את הערובה לא על מנת שישאר אצלם , אלא רק כדי שישתה ויטול מים , ולאחר שעשה את שני הדברים האלו דומה שהוא נאמן . ואלו שרומו התפלאו . על הערמה הזאת , וביותר שנעשתה על ידי איש צעיר לימים : אבל ביום החמישי ירדו הכהנים שהיו רעבים , ואנשי המשמרות הביאו אותם לפני טיטוס והם ביקשו ממנו שיחוס על חייהם . אבל הוא אמר כי עבר זמן החנינה בשבילם , כי נעלם הדבר היחיד שבזכ...  To the book