פרק ד

פרק ד ( ו ) דברים כאלו רקם כרי להטיל מורא בכולם . לא היה לו עוז לומר בגלוי לאיזו עזרה הוא מתכוון , אבל הוא רמז לאדומיים : וכדי להלהיב את רגשות ראשי הקנאים הוא הלעיז על חנניה לעז של מעשי זוועה , ורמז שהוא איים במיוחד עליהם . מנהיגים אלו היו אלעזר בן גיון , האיש החשוב ביותר במפלגה , מפני שהיה מוכשר לתכנן מעשים נאותים ואף לבצע את המתוכנן , ואחד בשם זכריה בן אמפיקאלוס . שניהם היו ממשפחת כהנים , הם שמעו בתחילה את האיומים נגד כל המפלגה ואחר כך את האיומים שהיו מכוונים ביחוד נגדם , ולא עוד אלא אף זה שחנניה ומרעיו מזמנים את הרומאים כדי להשיג לעצמם שלטון עליון ( אף דבר זה היה לעז שהוציא יוחנן , ( הם שהו שעה ארוכה ולא ידעו איזו פעולה מוטב לנקוט , כי השעה היתה דחוקה להם ביותר,- מאחר שהעם התכונן לתקוף אותם בקרוב ומהירות התוכנית הכריתה כל תקווה לסיוע מן החוץ , שכן קודם שתגיע לאזני בני בריתם השמועה אודות מצבם , הם יסבלו כל מיני פורעניות . אף על פי כן גמרו אומר להזמין את האדומיים , והם ניסחו מכתב שבו הביעו בקיצור שחנניה רימה את העם , והוא מציע להסגיר את העיר לידי הרומאים : הם עצמם שמרדו למען החירות נס...  To the book