פרק ג

פרק ג ( 1 ) עם כניסתו של יוחנן לבירה יצא כל העם להתגודד ברחוב , והתכנסו סביב כל פליט המון אנשים ושאלו אותו על האסון שאירע בחוץ . הבאים , אע"פ שנשימתם הקצרה והחמה עדיין , סיפרה על צרתם שארעה זה עכשיו , דיברו גבוהה בתוך צרתם . ואמרו שלא ברחו מפני הרומאים , אלא באו ללחום עמם [ בתנאים ] בטוחים . "אין זה מן ההגיון ואף ללא תועלת לסכן עצמנו בקרב על גוש חלב ושאר עיירות החלשות והקטנות , במקום זה יש לשמור את נשקנו וכוחינו בשביל המטרופולין ולהשתתף בשמירתה . " בזה הם גילו בדרך אגב את כיבושה של גוש חלב , ואת זה שכינו בדרך השאלה "נסיגה . " פירש ההמון כמנוסה . אבל כששמעו מה עלתה לשבויים — אחז פחד לא מועט את העם וראו בזה רמז ברור לכיבוש הממשמש ובא עליהם . אבל יוחנן לא הסמיק כלל מעריקת ידידיו , והיה מסבב בין החבורות והיה מסית אותם למלחמה , ונותן להם תקוות : היה מתקין את הרומאים כחלשים , והיה מפריז בגבורת עצמם , והיה מלגלג על בורותם של מחוסרי הנסיון : אף אם ימצאו להם כנפים לא יוכלו הרומאים לעוף מעבר לחומות ירושלים אחרי שסבלו כה קשות בכפרי הגליל והיו מקלקלים מכונותיהם מול חומותיהם . 121 - 127 ( ( 2 נוכח ...  To the book