פרק ב

פרק ב ( ו ) ורק גוש חלב , עיירה בגליל , נשארה בלתי כבושה . התושבים היו שוחרי שלום , כי היו ברובם אברים ועיניהם היו נשואות תמיד לתקוות היבול . אבל איתרע מזלם ובנופיה לא קטנה פלשה לתוך העיר , וכמה מבני העיר "נדבקו" מהם וחלו . הם הביאו אותם לידי מרד , וכונסו יתד על ידי אחד בשם יוחנן בן לוי שהיה רמאי ומושחת המדות מאין כמוהו . היו לו שאיפות מרחיקות לכת , והיה מוכשר לבצע את שאיפותיו : הכל ידעו שהיה מחבב את המלחמה כדי להיות בעל כוח . סביביו נתגודדו מורדי גוש חלב . והם אשמים בכך שהעם — שיתכן והיה שולח משלחת כדי להציע כניעה לרומאים עמד וציפה ברוח עוינת לבוא הרומאים . נגדם שלח אספסיינוס את טיטוס ועמו אל ף פרשים . את הלגיון העשירי הוא העביר לסקיתופוליס . הוא עצמו עם שאר שני לגיונותיו חזר לקיסרי כדי ליתן להם מנוחה אחרי עמל בלי הפסק , וכדי להחזיר להם על ידי שפע העיר כוחות הגוף והנפש לקראת המאבקים העתידים לבוא . כי הוא ראה מראש שעדיין נשתייר לו עמל לא מעט [ כשיהיה ] לפני חומות ירושלים , כי היא היתה עיר המלוכה ובירת כל האומה כולה , ולא עוד אלא כל פליטי המלחמה נהרו אליה . חוסנה הטבעי וחומותיה שהותקנו ...  To the book