|
|
. 3 פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין גיתיה ( 1968 ) עיקרי העוברות בעניין גיתיה היו כדלקמן.- העותר , בנימין גיתיה , אזרה ותושב של ישראל , בן העדה הפלשית , הגיש בקשה להירשם לנישואין עם אשה יהודיה , שלא מבנות העדה . בשל שייכותו לעדה הפלשית , התעורר ספק ביהדותו ולפיכך הופנה גיתיה לבית הדין הרבני לבירור מעמדו ההלכתי . הדין העביר אח העניין לרבנות הראשית , וזאת החליטה כי עליו לעבור טכס גיור ע"י טבילה , כתנאי לנישואיו . אך גיתיה סירב לעבור טבילת גיור ועתר לבית המשפט הגבוה , נגד החלטת הרבנות . הרבנות הראשית נימקה את עמדתה כלפי העותר בקביעה כללית כי הפלשים חייבים לדוומרא , וזאת על בסיס מכתבו הראשון של הרב הרצוג מתשי"ד . בג ץ דחה את העתירה והנימוק העיקרי המשותף לכל שופטי ההרכב , שכתבו נימוקים נפרדים , הוא כי קביעת הכשירות לנישואין לפי "דין תורה נתונה לסמכות המוסרות 1 הדתיים בהתאם לחוק השיפוט הרבני " וכי על פי החומר שהוגש לבית המשפט בענין גיתיה קיים "ספק מבוסס" ביהדותם , כלשון השופט אגרנט ( נשיא בית המשפט העליון : ( "הספק בדבר היותם של הפלשים יהודים הוא כפול : מבחינה סוציולוגית הספק אם הם מזרע...
To the book |
|
|