|
|
. 1 מבוא לאחר קום המדינה , הועמדה על הפרק שאלת העלאח הפלשים לישראל ; אולם חרף היסודות שהניחו במשך מאת השנים שקדמו להקמת המדינה חכמי ישראל והאישים שפעלו למען העדה ולמען איחוד הפלשים עם כלל ישראל , הועלה הנושא כשאלה חדשה , בעלת שני ראשים : שאלת העלאת העדה לארץ . עם חקיקת חוק השבות , תש י , 1950 — שלפיו "כל יהודי זכאי לעלות ארצה , " הפכה שאלה זו לשאלת מישפטית , האם חוק השבות חל על הפלשים ? שאלת המעמר האישי של העדה . האם מותר חיתונם עם כלל ישראל , באשר סדרי הנישואין והגירושין הנהוגים בערה אינם בהתאם להלכה הרבנית ? שתי השאלות , הכרוכות זו בזו , מבוססות על חוסר בהירות , בעיני השואלים , בשאלת יהדותה של העדה או על ספקות ברבר חדירת יסודות נכריים לעדה . אולם , למעשה , בכורח הנסיבות ההיסטוריות והסכנות שאיימו על העדה , קדמה ההכרעה בשאלה הראשונה , ובסופו של דבר הוכרה זכות השבות של העדה ואילו הפתרונים ההלכתיים של השאלה השנייה , של היתר חיתון בני הערה בישראל , נתונים עדיין בפולמוס הלכתי , משפטי וציבורי . על כן אפשר וראוי בדיוננו , להקלת הרצאת הדברים והבנתם , להפריד בין הדברים ולדון ראשית בזכות השבות ...
To the book |
|
|