ב: ממונם של ישראל

ב : ממונם של ישראל מן הפסוק "ואם ימעט הבית מהיות משה" ( שמות יב ד , ( המדבר בעניינו של קרבן הפסח , דרשו חכמים ש"התורה חסה על ממונם של ישראל , " כלומר אם בני הבית מועטים הם מלהיות להם שה שלם אחד , שאין הם יכולים לאוכלו ויבא הנשאר לידי נותר , "ולקח הוא ושכנו" ( שם , ( כי מאחר שנותר עומד לשריפה , חסה עליהם התורה ואמרה תחילה : " ואם ימעט הבית מהיות משה ולקחו הוא ושכנו , " כדי שלא יפסידו את ממונם . ובדומה לכך למדו כלל זה מדין בית המנוגע , בו נאמר "וצוה הכהן ופנו את הבית" ( ויקרא יד לו , ( לפי שאם יכבסו הבגדים הצבעוניים יהיו נפסדים ויסיר צבעם . וכן כלי חרס , אם נטמאו , אין להם תקנה אלא בשבירה . לפיכך אמרה התורה "ופינו את הבית , " כי היא חסה על ממונם של ישראל ( ראה רבנו בחיי לשמות יב ד ) . 131 תליית הכלל שהתורה חסה על ממונם של ישראל בפסוקים אלה היא יותר בגדר אסמכתא מאשר בגדר מקור . כמו ביחס לביקור חולים ( ראה לעיל פרק שני , ליד הערה , ( 55 גם כאן העקרון העל הלכתי מביא למציאת המקור ולא להיפך , והדבר מתאים לתפיסתנו שערכים אלה עומדים ביסוד הכרתם של חכמים שהתורה 'רחמים וחסד ושלום בעולם , ' כלשונו...  To the book