בתי הסוהר בעידןהבתר - תיקוני תומס מתיסן , בספרו "בית הסוהר עומד למשפט , " בודק , מלבד את תפקיד השיקום , גם קביעות רווחות אחרות שנועדו להצדיק את הכליאה כשיטה לפתרון בעיות חברתיות קשות ומסוכנות : התיאוריות על תפקידי המניעה של בתי הסוהר ( לגבי הפרט והכלל כאחד , ( שלילת היכולת לפשוע , ההרתעה , הנקמה גרידא - והוא מגלה שכולן , ללא יוצא מן הכלל , הסתמכו על היגיון פגום ונכשלו במבחן התוצאה . עד עתה לא נמצאה שום הוכחה שתחזק , קל וחומר שתוכיח , את ההנחות שבתי הסוהר מבצעים את התפקידים שהכתיבה להם התיאוריה , ושהם זוכים להצלחה כלשהי , גם אם הם מנסים לבצעם . זאת , בשעה שההצדקה לרוב האמצעים הספציפיים , המוצעים או הנרמזים בתיאוריות אלה , נכשלו במבחנים הקלים ביותר של ההיגיון והנאותות המוסריים . " ) למשל : 'מהו היסוד המוסרי להענשתו של מישהו , אולי אף בחומרה , כדי למנוע מאנשים אחרים לבצע מעשים זהים . "'? השאלה מדאיגה עוד יותר מבחינה מוסרית לאור העובדה ש"אלה שאנו מענישים הם במידה רבה אנשים עניים ומתויגים קשות , הזקוקים לעזרה יותר מאשר לענישה . ( "
To the book