|
|
פרק רביעי תיירים ונוודים כיום , כולנו נעים ונדים . רבים מאיתנו משנים מקום - עוברים דירה או נעים אל מקומות שאינם בתינו , או מהם והלאה . אחדים מאיתנו אינם צריכים לצאת החוצה כדי לנוע : אנו יכולים לשעוט , להתרוצץ או לחמוק דרך האינטרנט , תוך חיבור ושילוב מסרים מכל פינות תבל על מסך המחשב . רובנו מצויים בתנועה גם כשגופנו נשאר במקום . כשאנו , כהרגלנו , דבוקים לכורסא ועוברים בין תחנות הכבלים והלוויין , מכבים ומדליקים את מסך הטלוויזיה - אנו מדלגים בין חללים זרים , במהירות העולה בהרבה על זו של מטוסים על קוליים או חלליות , אולם איננו נשארים באף מקום די זמן כדי להיות בו יותר מאורחים , כדי לחוש בו כבתוך ביתנו . בעולם שבו אנו שוכנים , נראה שאין למרחק משמעות רבה . לעתים נראה כאילו הוא קיים אך ורק כדי להתבטל ; כאילו המרחב היה רק הזמנה מתמדת לזלזל בו , לבטלו ולהכחישו . המרחב חדל להיות מכשול - הרי נדרש רק שבריר שנייה כדי להתגבר עליו . כבר אין שום "גבולות טבעיים , " וגם לא מקומות שמציאותנו בהם מובנת מאליה . בכל אשר נהיה ברגע זה , אין לנו מנוס מהידיעה כי יכולנו להיות במקום אחר , ולכן יש לנו פחות ופחות סיבו...
To the book |
|
|