היש חיים אחרי הפאנאופטיקון

היש חיים אחרי הפאנאופטיקון מעטות התמונות האלגוריות בהגות החברתית שהשתוו בעוצמת השכנוע שלהן לזאת של הפאנאופטיקון . מישל פוקו השתמש ביעילות רבה בתוכניתו של ג'רמי בנתאם שהקדים את תקופתו , כמשל לשינויים שמחוללת המודרניזציה , ולפריסתם וחלוקתם מחדש של כוחות השלטון בעידן המודרני . בנתאם עלה בתובנתו על רוב בני זמנו , ולכן הבחין כי למרות החיצוניות המשתנה של כוחות השלטון יש לכל אלה משימה עיקרית אחת - השלטת משמעת באמצעות הפיכת איום הענישה למוחשי ולממשי בכל עת . כמו כן הבחין , כי למרות השמות המרובים שניתנו להפעלת הכוח , יש לה יעד עיקרי אחד - לשכנע את הנתינים , שבשום רגע לא יוכלו לחמוק מעיני משגיחיהם הבולשות בכל . לפיכך , שום עבירה , חשאית ככל שתהיה , לא תוכל לחמוק מעונש . ב"צורתו האידיאלית" אמור היה הפאנאופטיקון לחסל כל מרחב פרטי ; לפחות כל מרחב פרטי אטום למב , 0 מרחב פרטי חופשי ממעקב , או , חמור מזה , שאינו ניתן למעקב . בעיר שמתאר זאמיאטין ( Zamiatin ) ב"אנחנו , " לכל אדם יש בית פרטי , אולם קירותיהם של הבתים הפרטיים בנויים זכוכית . ב 1984 של אורוול , לכל אחד יש מקלט טלוויזיה פרטי , אולם לאיש לא ...  To the book