פרק ג: מחילת פשע בחסד הבורא

פרק ג : מחילת פשע בחסד הבורא . 126 המלים הפותחות את הפרק הזה מקשרות אותו אל קודמו . בסיום הפרק הקודם אמר המשורר שדרכו 'להשיב ענוה לנגד רמי רוח ; ' ואת הפרק הזה הוא פותח במלים שהם מעין נימוק לכך : 'כיא אני לאל משפטי . ' יש כאן מעין חזרה על אחד הרעיונות המרכזיים של הפרק הקודם ( 18 17—16 , 10 ) ואולי גם רמז לסיסמה הסתומה 'ומשפט עוז לצדקת אל' . ( 25 , 10 ) אולם עם זאת יש במלים אלו מפנה לעניין חדש . לא על משפט הצדק , היינו הנהגת הצדק של העולם , אף לא על משפטם של הרשעים סומך המשורר הפעם , אלא על משפטו שלו ; הוא בוטח בגזר הדין של צדק שהאל יוציא בדינו שלו . קו חדש זה מתברר והולך בהמשכם של הדברים . בכל הפרק מדובר על בטחונו האישי של המשורר באלוהיו , על היחס שבינו ובין אלוהיו > ואילו יחסיו לשאר בני אדם , שעמדו במרכזו של הפרק הקודם , אינם נזכרים עוד . עמידת החסיד לפני אלוהיו מוגדרת כאן כתורה שלמה ו ואפשר לסכם אותה בשלושה דברים , כדלקמן : א ) המשורר בוטח באלוהים , אשר העניק לו את הצדקה ' ) בידו תום דרכי' ש' ( 2 וגילה לפניו את רזי הבריאה הנפלאים ' ) ובנפלאותיו הביטה עיני' ש' ( 3 הממלאים את לבו עונג ...  To the book