שחקנים מדינתיים ולא־מדינתיים: ניתוח רב־שכבתי של מדיניות הגירת עבודה בישראל

שחקנים מדינתיים ולא מדינתיים : ניתוח רב-שכבתי של מדיניות הגירת עבודה בישראל רבקה רייכמן אדריאנה קמפ מבוא הגירת עבודה היא תופעה חדשה יחסית בישראל , אשר החלה בראשית שנות התשעים , כאשר ממשלת רבין התירה הבאה מואצת של מהגרי עבודה כחלופה לעובדים הפלסטינים מהשטחים הכבושים ' . ההידרדרות במצב הפוליטי והביטחוני בעקבות האינתיפאדה של 1987 גרמה למחסור חמור בעובדים בענפי הבנייה והחקלאות , שבהם התרכזו העובדים הפלסטינים מאז שנות השבעים המוקדמות . ( Semyonov and Lewin-Epstein 1987 ) למדוה זאת , רק לאחר הסגר הגדול בתחילת , 1993 הוחל בגיוסם של מהגרי עבודה במספרים גדולים , בעיקר מרומניה לענף הבנייה , מתאילנד לענף החקלאות ומהפיליפינים לטיפול גריאטרי וסיעודי . ( Bartram 1998 ) 2 בדומה למתרחש במדינות אחרות , אשר יזמו תוכניות לגיוס מהגרי עבודה , גם בישראל הוביל גיוסם הרשמי של מהגרי עבודה לכניסתם של מהגרים לא מתועדים ( בלשון הרשויות שב"חים - שוהים לא חוקיים . ( על פי נתוני משרד הפנים , מהגרי עבודה לא מתועדים מגיעים לישראל כמעט מכל קצות תבל - בעיקר ממזרח אירופה , מדרום אסיה , מאפריקה ומדרום אמריקה - והם מועסקים...  To the book