הגלימה, הכלוב וערפל הקדושה: השליחות הציונית במזרח כפרקטיקה גבולית בין "לאומיות חילונית" ל"תשוקה דתית"

הגלימה , הכלוב וערפל הקדושה : השליחות הציונית במזרח כפרקטיקה גבולית בין "לאומיות חילונית" ל"תשוקה דתית" יהודה שנהב במאמר זה אני מעלה שתי טענות מרכזיות , האחת היסטורית והאחרת תיאורטית . ראשית אבקש לטעון שהציונות עסקה בהדתם של היהודים ערבים אשר לא נתפסו בעיניה כדתיים דיים כדי לגייסם לפרויקט הציוני ולהביאם לישראל . נכון הוא שפרויקטים של הרתה אינם ייחודיים רק ליהודים ערבים . הדתה כפעולה לאומית התקיימה גם בקרב קהילות יהודיות באירופה ( למשל בקרב יהודי ברית המועצות ) או בצפון אמריקה . אולם בהקשר של יהודי ארצות ערב , תהליך ההדתה היה מעוגן בתהליך רחב יותר של אוריינטליזציה , ולכן נשא אופי מיוחד שהפך אחר כך למסמן אתני של המזרחים בישראל . פעולת הדתה זו של היהודים ערבים אינה סותרת שתי תופעות מוכרות אחרות . הראשונה , שקהילות מזרחיות שמרו על פרקטיקות דתיות באופן עצמאי שאינו קשור בהכרח לתהליך הדתה זה . במילים אחרות , המזרחים הם דתיים - או מסורתיים - לא בגלל פעולת ההדתה של הציונות . עם זאת , אבקש לסמן את הפריזמה האוריינטליסטית דתית שדרכה מתבוננת הציונות ביהודים ערבים . השנייה , שעם בואם לישראל ניסתה המ...  To the book