|
|
6 . 5 הסתברות בתורת הקוונטים הזכרנו קודם כי הפתרונות של משוואת שרדינגר עבור מערכת נתונה הם סדרה של פונקציות המכונות פונקציות גל . כל אחת מהן היא פתרון של המשוואה , במובן זה שאם מציבים אותה במשוואה , מקבלים שוויון בין שני האגפים . אמרנו גם כי פונקציית הגל מייחסת ערך מספרי לכל נקודה במרחב , והערך הזה יכול להיות מספר מרוכב . כאשר שרדינגר הציג את משוואת שרדינגר , הוא עדיין לא ידע מהי המשמעות הפיסיקלית שניתן לייחס לפונקציית הגל . פונקציית הגל של האלקטרון באטום המימן , למשל , מקבלת ערכים שונים מאפס באזור קטן סביב הגרעין , ודועכת לאפס כאשר מתרחקים מהגרעין . את פונקציית הגל מקובל לסמן באות היוונית פסי / , ן . \ כאשר מחשבים את /\ 2 ן \ / ( ריבוע הערך המוחלט של // ו , ( עבור מצב מסוים של האלקטרון באטום המימן , מקבלים פונקציה ממשית וחיובית , שיוצרת מעין ענן האופף את הגרעין ( ראה איורים 7 . 3 , 7 . 2 בפרק . ( 7 שרדינגר סבר תחילה כי הפונקציה /\ 2 ן \ / מתארת את צפיפות מטען האלקטרון , ופירוש הדבר שהאלקטרון באטום אינו חלקיק נקודתי המרוכז בנקודה אחת , אלא מין ענן המפוזר על פני נפח מסוים . אולם פרשנות ...
To the book |
|
|