|
|
2 . 6 . 3 שתי המשוואות הבסיסיות של עדשות דקות למרחק של המוקד מהעדשה קוראים רוחק המוקד , ונסמנו / בנספח 1 מוכח כי f נתון על ידי המשוואה : כאשר R 2 ^? הם רדיוסי העקמומיות של שני המשטחים של העדשה . R נחשב חיוב * אם המשטח קמור , ושלילי - אם המשטח קעור . f הוא חיובי בעדשה מכנסת , ושלילי — בעדשה מבדרת . n הוא מקדם השבירה של העדשה — בהנחה שהיא נמצאת בריק ( או באוויר . ( אם העדשה נמצאת בחומר בעל מקדם שבירה ' 1 ו , יש להחליף את n נ .- ^ tt משוואה ( 2 . 9 ) נקראת נוסחת לוטשי העדשות . בעזרתה אפשר להכין עדשה בעלת רוחק מוקד מבוקש , על ידי ליטוש פני העדשה בעקמומיות המתאימה . הערה : יש ספרים שבהם מופיע סימן מינוס , במקום פלוס , בין הפכי הרדיוסים במשוואה , ( 2 . 9 ) וההגדרות של רדיוס חיובי ושלילי שונות מאשר כאן , וקשורות בכיוון שבו מגיע האור לעדשה . היתרון בהסכם הסימנים הנוכחי הוא שאין הוא קשור לגורמים חיצוניים , כגון כיוון האור או מקום העצם והדמות . שאלה 2 . 14 הנח כי באיור , 2 . 22 רדיוסי העקמומיות של המשטח הימני בעדשות 3 ו 6 הוא 10 ס"מ , ורדיוס העקמומיות של שאר המשטחים ( פרט למישוריים ) הוא 30 ס"...
To the book |
|
|