חטיפת אייכמן

חטיפת אייכמן תקופת פרון גילתה עד כמה אינטרסים יהודיים מקומיים עלולים לעמוד בסתירה עם האינטרסים של ישראל ביחסיה עם המדינה הרלוונטית : יהודים ממעמד בינוני שנקטו גישה דמוקרטית ליברלית לא יכלו להתיישר עם משטר פופוליסטי םמכותי ; מדינת ישראל העריכה מאוד את קשריה עם ארגנטינה לקידום עניינים כלכליים ופוליטיים . כל אלה , אפשר להניח , העיבו על תחושת הסולידריות הבסיסית של יהודי ארגנטינה למדינת ישראל . ואולם , שיא חסר תקדים היה פרשת אייכמן . עם עלייתו לשלטון של ארטורו פרונדיזי , מנהיג המפלגה הרדיקלית , ( 1958 ) שנקט עמדה דמוקרטית ואוהדת למיעוט היהודי ולמדינת ישראל , חלה רגיעה במתחים בין האינטרסים של ישראל ושל יהודי ארגנטינה . השגרירות הישראלית ומנהיגי הקהילה היהודית כאחת שמחו על ניצחונו . יהודי ארגנטינה חשו הקלה לאור החפיפה שנוצרה כעת בין האינטרסים שלהם לאינטרסים של ישראל . יהודים רבים מונו למשרות אדמיניסטרטיביות בכירות מאוד > דוד בלאכר כיהן כשר פנים ואחר כך שר העבודה והרווחה , שמואל שמוקלד היה ראש לשכת הנשיא , חוזה מאזר בארנט נשיא הבנק המרכזי ועודא הקהילה היהודית השתחררה אפוא מן הקיפוח הפוליטי . ה...  To the book