האם הדגם הרפובליקני הצרפתי מיצה את עצמו?

האם הדגם הרפובליקני הצרפתי מיצה את עצמו ? כדי להעריך את התהליך בכללו , יש לזכור שמקומה הסימבולי של צרפת בהיסטוריה היהודית הוא קריטי , בשל מסורת הנאורות והמהפכה הצרפתית שהולידה את האמנסיפציה . דגם זה שונה מן הדגם בארצות הברית ובישראל , בעיקר ביחס של היהודים למדינת ישראל . אמנם צרפת הגבילה את אפשרות הביטוי של זיקת היהודים לקהילתם בציבור , אך העניקה לגיטימציה לאמונות הקבוצתיות כשלעצמן . יהודים שהיו לאזרחים מלאים בסוף המהפכה הצרפתית קיבלו בהתלהבות את החוזה הרפובליקני שהגביל את דתיותם ומובחנותם התרבותית לסביבה הפרטית . בכך הסכימו להסתגל , כמו אזרחים קתולים , לחילון הסביבה הציבורית ולמערכת הקונסיםטוריאלית Aconsistorial system ) הדבר אפשר שילוב יהודים בחברה הצרפתית ומוביליות חברתית ופוליטית , למשל " , הודי המדינה" או "הקנאים של הרפובליקה" שעלו לדרגות בכירות בממשל , במערכת המשפט , בפוליטיקה ובביורוקרטיה . הם נתנו ביטוי נאמן לאידאלים הרפובליקנים , גם בעתות משבר כמו פרשת דרייפוס . עם זה , השילוב בחברה לא טשטש את זהותם התרבותית שהוגבלה לסביבה הפרטית . ואמנם , במאה ה 19 ידעו היהודים כיצד להישאר י...  To the book