שאלת מיקום הקולקטיב: כנעניות, פוסט־ציונות, ומעבר לציונות

שאלת מיקום הקולקטיב : כנעניות , פוסט ציונות , ומעבר לציונות גם הממד השלישי של הזהות הקולקטיבית - דימוי מיקום מעמד הקולקטיב ביחס ל"אחרים" - הוא מוקד לחילוקי דעות עמוקים בחברה הישראלית . כאן מוצגת הדילמה שבין זיקות המתפרשות אצל רבים כעומדות בסתירה זו לזו . מצד אחד , יש זיקה לעולם היהודי שממנו צמחה והתהוותה התפיסה הציונית כאידאולוגיה מהפכנית , שדרשה בזמנו , בשם מיזם בניין אומה יהודית חדשה , את הטריטוריאליזציה ( זיקה לשטח מוגדר ) של היהדות . מצד אחר , יש זיקה למרחב שמסביב - ה"מזרח" או המזרח התיכון - שבו השתלבה הישות החדשה כישות טריטוריאלית תוך מאבק על עצם זכותה להתקיים בסביבה זו וכחלק ממנה . הבעייתיות הכרוכה בדילמה זו הופיעה כבר בשלבים המוקדמים של ההתנסות הציונית , עם צמיחת המושג "עברי" שהדגיש את ההבחנה שבין יהודי ה"גלות" ליושבי "ארץ ישראל , " ואת הקשר ההיסטורי עם הסביבה . בהבחנה זו היה ביטוי לסתירה המהותית ברעיון הציוני שהתיימר לייצג את לאומיותם של היהודים באשר הם , אך גם העניק סטטוס מוסרי ייחודי למי שקיבל את רעיון "שיבת ציון . " כבר בתחילת דרכה של התנועה הציונית , דחקו אינטלקטואלים ציוני...  To the book