דתיות לאומית: דת ופוליטיקה

דתיות לאומית : דת ופוליטיקה הדתיים הלאומיים השתלבו מלכתחילה בציונות הפוליטית והיו "אגף" שומרי המצוות שלה . הם קיבלו על עצמם את שירותי הדת הכלליים , ואף טיפחו מסגרות ששעתקו את אלה שאפיינו את המגזר החילוני : קיבוצים , מושבים , אוניברסיטה ועוד . במישור הפעילות הלשונית הם שייכים לקנאי הלשון העברית המתוקננת , ומהם יצאו גם מפעלי הקנוניזציה של דפוסים אחידים כלל ישראליים של טקסים דתיים . בכך משתקפת השאיפה של הדתיים הלאומיים לתרום תרומה ייחודית לתרבות הלאומית מעצם קרבתם למקורות . לעומת זה , כמגזר דתי שלימודי הקודש בו הם בחזקת פולחן , הם גם מכבדים את הסמכות הרוחנית של המורים והפוסקים החרדיים . הגישה הדומיננטית שרווחה שנים ארוכות במחנה הדתי לאומי לגבי משמעות הדת במדינת ישראל , רואה במדינת ישראל פתרון מודרני לבעיות קיומיות פוליטיות ואחרות שאיימו על העם היהודי כקולקטיב . ( Ratzabi , 2003 ) לפי גישה זו , מדינת ישראל אינה יותר מתגובה לשואה ולמצוקות קיומיות אחרות של העם היהודי בגולה . הרב יעקוב ריינס ( שמש , ( 1977 טען שמטרת התנועה הציונית לפתור את הבעיות של היהודים ולא של היהדות " ) צרת יהודים" כנגד ...  To the book