|
|
לבונטין סיוון שג 1 ט ; מתחת שמי אדמה אוהל התכנסות שוב מוקם משכני המאולתר בחופן חבילה צמרית אופק יד מונחת מצח הכל שוקל , מונח niran ברווח שכמעט אינו בנוף המאדים בראשיתי של חום אדום ימי גאות הימים האדומים שלי ונודדת לרגע - פתח זיכרון מקשיבה עוקבת אחר אותן תנועות הגוף המסויג מאוד ארכיטקטורה של צלילים כתום לבן שחור כאן חשוך ומעומעם במערת החורף חלל שמיכת נימים פנים העור
To the book |
|
|