קיפוחים ועוולות

קיפוחים ועוולות כל החורף של שנת 1935 לא פסקו התלונות מצד מוסדות הצה"ר ובית " ר בענין קיפוחים ועוולות בעלייה . הפניות בכתב להנהלה הציונית בירושלים ( בן גוריון ) ובלונדון ( ברודצקי , לויטרבאך ) בקשר לקיום ההסכם 'השלישי' גילגלו פניות בכתב למחלקת העלייה בירושלים , ואלו לא נשאו פיחת אלא מועטים , ובאיחור רב . נוסף על הטיעונים העקרוניים עלה טיעון מעשי : משא ומתן יש לנהלו פנים אל פנים באופן אישי . הצה"ר ובית"ר העדיפו ככול האפשר לקיים לעצמן את הזכות לבוא בקורספונדנציה דוקו מנטארית אל הסוכנות , בייחוד שניכרו סימנים ברו וים של רצון רע . הזעקה במחנה היתה רבה . כתב 'הירדן 0 ) ו 935 . 2 . ו ) על גזל הסרטיפיקאטים שנמשך : 'למרות ההבטחה המפורשת של בן גוריון מחזיק עדיין השמאל במונופול על העלייה לארץ ישראל בפולין , גרמאניה , אוסטריה , רומניה , וארצות אחרות . אל הצה"ר ובית"ר מתייחסים כאל לא יהודים , ושוללים מהם את חלקם במולדת ... חתמנו על ההסכמים מתוך כנות לב ... אין לנו שום מטרה ושום עניין אחר מאשר המטרה של גאולת העם . ' אבל מטרה זו לא הספיקה . אי קיומו של ההסכם מצא את ביטויו העיקרי בכך , שמחלקת העליי...  To the book