|
|
השבתון הכללי ביישוב ( 1934 . 5 . 23 ) השיטה הסוכנותית לקיים בידה את מיכסת העלייה הממשלתית לעובדים בכול מחיר לא נשאה פיחת להשתבח בהם . ההודאה בשתיקה למיכסת אוקטובר , 1933 ואי הנכונות לוותר על מיכסה עלובה זו , הן שהבשילו את החלטת הממשלה לנהוג כמינהגה ולהקציב לסוכנות באפריל 934 ו כמעט מיכסה שווה לקוד מתה : 5600 סרטיפיקאטים ( אחר ניכוי 800 לחשבון עולים בלתי-ליגאליים ') , ( דבר . 0934 . 5 . 6 , ' בינתיים ידע המשק בארץ התפתחות כלכלית בתנופה שלא היתה כמותה , ואילו מצד שני נתחשרו עננים כבדים נושאי סכנה לחיי העם במדינות אירופה , אלא שהמישחק בסיסמת 'כושר הקליטה הכלכלי' המקובלת על שני הצדדים למשא ומתן התנהל לפי שיגרתו . נתגלה בעליל , שאין עוד לעבור אל סדר היום , ושאמנם מתחייבת תגובה ציבורית מדינית . תפקיד זה נטל על עצמו הוועד הלאומי , שאירגן יום שבתון ומחאה ( 1934 . 5 . 23 ) בערי הארץ וכפריה . בכרוז הוועד הלאומי צוין , ש'מאז מילחמת העולם היהודי בספר הגזירות של פאספילד לא השתמש היישוב העברי בהאבקותו הפוליטית בנשק זה של שבתון . יצר העבודה והביניין הוא המחייה את היישוב הזה . ואם היום , כמו בשנת ה...
To the book |
|
|