'צועני־ים'

' צועני ים' עם הפסקת העלייה לבית"ר ( עי' להלן ) חזר הל פרן לרעיונו הישן להקים שייטות שייטות של דוגות , סירות וספינות , שיפליגו מחופי גולה ויהיו כ'צועני ים' נודדים ללא דרכון או תעודת זהות , עד שיגיעו אל חוף מיבטחים במולדת . ה'צוענים' הללו לא יבקשו רישיון עלייה ממישהו , הם לא ייתבעו לעבוד שנתיים בפלוגות הכשרה חקלאית ( או מיקצועית ) להשגת זכותם לעלייה , אלא יתמחו בימאות בלבד , נוסף על הכשרתם הצבאית היסודית . תוכניתו של הלפרן היתה , שאותן סירות מפליגות לארץ ישראל ( מעשר עד עשרים ) יהיו קטנות — ועד עשרה 'צוענים' בסירה , מהם שלושה אנשי צוות מאומנים , והשאר — מסיימי פלוגות השירות הימי . אנשי הצוותות הם שיקשרו את הסירות ביניהן לבין עצמן , וביניהן לבין 'ספינות האספקה' המפליגות בדרכיהן . תוכנית זו ראויה היתה בייחוד לאנשי ים , ולגבי עלייתם של הללו ודאי היה בה היתרון של סיכוי ההתחמקות ביתר קלות מעיניה הצופיות של מישטרת הים הבריטית . ברם תוכנית זו , עם כל הרומאנטיות שבה , ועם כל המעשיות שבה , לא היתה עשויה מעיקרה להלהיב 'נוער של יבשה , ' וודאי לא מבוגרים וקשישים . תוכנית זו גלומים היו בה קשיים לא ...  To the book